אזרחות פולנית - המסגרת החוקית
ארבעה חוקים העוסקים באזרחות פולנית אשר היו בתוקף בתקופות שונות בפולין, מהווים את הבסיס החוקי לקביעת זכאותו של אדם לקבלת אזרחות פולנית. חוקים אלו הינם חוק האזרחות הפולנית משנת 2012 (שהינו בתוקף כיום), וחוקי האזרחות מן השנים 1962, 1951 ו 1920. בהתאם, אדם שעזב את פולין בתקופה מסויימת, תחול לגביו החקיקה שהיתה בתוקף באותה עת.
על אף שהחוק המצוי בתוקף כיום הינו כאמור משנת 2009, דומה כי החוקים הרלוונטיים לגבי מרבית הישראלים (ובעיקר ביחס לצאצאיהם המבקשים להינות מאזרחותם של הוריהם), הינם דווקא החוקים בדבר אזרחות פולנית מן השנים 1920 ו – 1951, אשר תקפים לגבי מי שעזב את פולין באותן שנים.
עיקרי חוק שנת 1920
- החל מתאריך 19 בינואר 1920 כל מי שמתגורר בדרך קבע בפולין הוא בעל אזרחות פולנית
- אזרח פולני אשר התאזרח במדינה אחרת מאבד את אזרחותו הפולנית למעט אלו שעדיין ברי גיוס לצבא פולין – גברים שגילם מתחת לגיל 60 (והחל משנת 1950 גברים שגילם מתחת לגיל 50).
- אזרח פולני אשר לפני 19 בינואר 1951 (תאריך כניסתו לתוקף של חוק 1951) הצטרף לצבא זר (כמו צה"ל) או נשא משרה ציבורית (מורה, שוטר, פקיד ממשלתי, דוור, רואה חשבון בסוכנות היהודית, רב מכהן וכו' ), מאבד את אזרחותו הפולנית.
- ילידי/ילידות 19 בינואר 1933 ומעלה שנולדו בארץ או הגיעו ארצה לפני 19 בינואר 1951, מאבדים את אזרחותם הפולנית אם אביהם הפולני נולד לפני 19 בינואר 1901 (אלא אם כן האב נפטר לפני 19 בינואר 1951)
- ילידי/ילידות 19 בינואר 1933 ומעלה שנולדו בארץ או הגיעו ארצה לפני 19 בינואר 1951, יכולים לרשת את אזרחותם הפולנית רק דרך אביהם ובתנאי שתימצא תעודת הנישואין של ההורים
עיקרי חוק 1951
- אזרחות פולנית עוברת מכל הורה פולני לילד ללא תלות בתעודת הנישואין של ההורים
- כל המגבלות של חוק 1920 אינן בתוקף
נכון להיום, ברוב המקרים, אין כל מגבלה לאשרר אזרחות פולנית עבור מי שעזב את פולין אחרי 19 בינואר 1951.
עיקרי חוק 1962
חוק האזרחות הפולנית משנת 1962 קובע, כי רכישת אזרחות פולנית אפשרית במספר דרכים, אשר העיקריות שבהן מפורטות להלן :
- בלידה - עם לידתו של אדם להורים בעלי אזרחות פולנית, או כאשר רק אחד מהם הינו בעל אזרחות פולנית, רוכש אותו אדם אזרחות פולנית (סעיפים 4-7 לחוק). עוד בהקשר זה של קבלת אזרחות מתוקף לידה:
- זהות ההורה הפולני נלקחת בחשבון רק אם נודעה עד שנה מהולדת הילד
- כאשר האזרחות הפולנית מועברת מהאב, יש להמציא תעודת הנישואין או כתב אבהות שנערכו עד שנה מהולדת הילד
- על ידי התאזרחות - אדם שהתגורר בפולין באופן חוקי במשך 5 שנים או למעלה מכך (ובנסיבות חריגות אף פחות מתקופה זו), יההי רשאי לפתוח בהליכי התאזרחות, וזאת בהתאם לסעיף 8 לחוק האזרחות הפולנית משנת 1962.
- על ידי נישואין לאזרח פולני
- באמצעות שיבה למולדת - אזרח זר, וכן ילדיו המצויים תחת משמורתו, שהינו בעל שורשים פולניים או שהוריו פולניים, יהיה זכאי בהתקיים התנאים המתאימים לקבל אזרחות פולנית (אם, בין היתר, אותו אדם הגיע לפולין לצורך מגורי קבע וקיבל היתר לכך על ידי רשות מוסמכת).
החוק מפרט עוד את הכללים בדבר אובדן אזרחות וכן את התנאים לשלילתה. חוק האזרחות הפולנית משנת 1962 אינו שולל באופן אוטומטי את אזרחותו של מי שעזב את פולין בצורה חוקית, וכך, רבים שעזבו את פולין לאחר שנת 1962 וכן ילדיהם, יהיו זכאים לאזרחות.
עיקרי חוק 2009
אין שינוי ניכר למעט העובדה שחובת ההוכחה חלה על המבקש, כלומר הממשל לא מחויב לחפש שום דבר כדי לאשש את גרסת המבקש, אך הם כן יתאמצו כדי להפריך אותה
כל דברי החקיקה בדבר אזרחות פולנית אינם מתנים את קבלת האזרחות בידיעת השפה הפולנית, ואינם מחייבים כי הוריו הפולנים של אדם יהיו בחיים, על מנת שילדם יוכל לרכוש אזרחות פולנית.
מה ההליכים הדרושים לקבלת אזרחות פולנית על ידי אנשים העונים על התנאים בחקיקה?
החוקים שפורטו לעיל מהווים אם כן את הבסיס לזכאותם של עשרות אלפי ישראלים לאזרחות פולנית.
הוכחת זכאותו של אדם בתהליך קבלת האזרחות הפולנית בהתאם לחקיקה האמורה, כרוכה בהגשת בהגשת מסמכים רבים לרשויות הפולניות, ובהם מסמכים המעידים על קשריו לפולין, מועד עזיבתו של המבקש את פולין, נסיבות עזיבתו ועוד. כך גם ביחס לצאצאיו של אזרח פולין, הנדרשים לספק הוכחות בדבר אזרחותם של הוריהם וכיו“ב.
כן נראה, כי סיכויו של אדם לקבל אזרחות תלויים בגורמים נוספים, ובהם: מידת שיתוף הפעולה מצד הרשויות הפולניות (אם מדובר בשגרירות או ברשויות בפולין), היכרותו את המנטליות והשפה הפולנית אף שזו אינה נדרשת כתנאי לקבל האזרחות, ואחרון אך לא בחשיבותו – במידת דקדקנותו וזהירותו במילוי הטפסים הדרושים, ובהם קורות חייו, בהתאם לציפיות של הרשויות המבררות.